השמש לא משקרת

מאת: תומר ספינר

"שמש שקרית- מאירה אך לא מחממת" זוכרים איך לעג החזאי בחורף שעבר?
אפילו ב"ארץ נהדרת" עשו מזה מטעמים.
"אצלנו, ב"שכונה הסולארית", נוה-צין, בשדה בוקר, השמש לא משקרת" מחייך פרופ' יאיר עציון, מומחה לאדריכלות מדברית מאוניברסיטת בן גוריון. "בתי השכונה מתוכננים בחוכמה לקלוט מקסימום שמש חורף, ומינימום שמש קיץ. בלילות הקרה מדדנו מינוס 5 ! נמוך בהרבה מאשר בתל אביב - ולמרות זאת השמש מספקת לנו כ 90% מהחימום בחורף"

סיפרו לכם שבנייה ירוקה נעשית מבוץ, צמיגים, קש ושאר ירקות ממוחזרים?
אז זהו, שבכלל לא מדובר בטרנד ניו-אייג'י!  עוד היוונים הקדמונים והאינדיאנים השכילו "לבנות עם השמש"...חוכמה עתיקה שאנחנו הספקנו לשכוח.
כשכולנו פותחים מזגנים בינואר הקפוא ורשת החשמל מאיימת לקרוס (שיא צריכה 10020 מגה-ואט)  בני משפחת עציון פותחים... תריסים. מבעד לזגוגיות הגדולות בחלונות הדרומיים (22 מ"ר) חודרות קרני שמש זהובות וחומן נאגר ברצפת המוזאיקה השחורה בין 9 בבוקר ל 3 אחה"צ. זו האנרגיה הנקייה שתביס בלילה את צינת המדבר המקפיאה!

חשיפה לדרום
שמש חורף "'נמוכה" מחממת חלון דרומי בעוצמה של כ - 4.5 קילוואט-שעה למטר רבוע ביום חורף בהיר!  כל כך הרבה אור עד שדיירי נוה-צין מכסים בחורף רהיטים לבל ידהו. לעומת זאת  שמש הקיץ הגבוהה (יוני-אוגוסט) פוגעת בדרום מלמעלה בזוית שטוחה - לכן הוא אינו הכיוון הכי חם בקיץ כפי שמקובל בטעות לחשוב.
אז אם קבלן זריז ינסה למכור לכם מרפסת שמש עם נוף מקסים למערב/מזרח אל תתפתו - היא תזכה אולי לקמצוץ שמש חורף אך צפויה לחטוף המון שמש קיץ מעיקה.
אבל חלון דרומי לא שווה הרבה אם בניין שכן מסתיר ופוגע  ב"זכויות השמש" שלכם. 
לא שמעתם על זה? חבל, גם מרבית האדריכלים והמתכננים מתעלמים מכך, וחבל.

בישראל המודעות לזכויות שמש מתעוררת רק עתה עם מגמת הבנייה לגובה.
לפני 13 שנה התבקשה פרופ' עדנה שביב, לשעבר דקאן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, לפסוק במחלוקת זכויות שמש באילת. בעלי מלון "לגונה" טענו כי מלון "מלכת שבא", שהיה אז בתכנון, יסתיר את שמש החורף מבריכת מלון "לגונה". מודל ממוחשב SHADING שפותח בעבודת הדוקטורט של דר' אברהם יזיאורו (בהנחיית פרופ' שביב) גילה כי בשעות  10-12 מלון "לגונה" מטיל צל על הבריכה שלו עצמו והמחלוקת לא הגיעה לבית המשפט.

ד"ר עודד פוצ'טר, מומחה לאקלים מאוניב' ת"א ומכללת בית ברל מצביע על חלמאות סדרתית בתל אביב: "בשני מלונות מצפון למרינה ובמלון דיויד אינטרקונטיננטל הוקמו בריכות השחייה בצד הצפוני של המלונות. כלומר יוצא, שמלון מסתיר בחורף את השמש מהבריכה שלו עצמו! בגלל תכנון חסר מודעות אקלימית מפסידים תיירים ונופשים את שמש החורף הישראלית המפורסמת.
לפני שנתיים נקבעו בפסק דין נדיר 30 אלף ₪ פיצויים לבני הזוג דויטש מתל אביב, שמגדל משרדים של חברת "מגדל"  הסתיר מדירתם את השמש.
(שופט בימ"ש השלום בת"א, מרדכי בן חיים)

מחקר חדש לשמירת זכויות שמש
פרופ' שביב: "חשוב להדגיש שהבנייה ה"מתעלמת" משיקולי אקלים פורחת בארץ למרות מחקרי הטכניון".
אז לידיעת מתכננים ובונים שאיכות החיים והסביבה קרובה לליבם: מדריך למתכנן "זכויות שמש בתכנון אורבני בצפיפות גבוהה" מאת: פרופ' עדנה שביב, ד"ר גדי קפלוטו, ד"ר אברהם יזיאורו וד"ר תמר בלייברג - הוכן עבור משרד הבינוי והשיכון (וטרם צורף לתקן הירוק!).

המודל הממוחשב  SustArc לתכנון בר - קיימא מאפשר יצירת מעטפות סולריות לשמירת זכויות השמש של הבניין המתוכנן והבניינים השכנים. שימוש במודל שפותח בעבודת הדוקטורט של ד"ר קפלוטו (בהנחיית פרופ' שביב), הניב כלי פשוט המפרט זוויות ושעות בהן רצוי למנוע הסתרת שמש בהתאם לכיוון החלון/מרפסת/גינה/מדרכה בכל אחד מארבעת אזורי האקלים בארץ.
"אם רוצים שיישאר שטח ל"ריאות ירוקות"- חיוני לבנות בצפיפות גבוהה" אומר ד"ר יזיאורו "אך מקובל היה שבניה צפופה עלולה לפגוע קשות בזכויות שמש חורף. המחקר שלנו מספק כלי מדידה פשוט להשגת לפחות 30% זכויות שמש במרכז העיר ו -  40% בפאתי העיר הצפופים פחות". בשנת 2008 זכה המחקר בפרס במגזין הישראלי לאדריכלות.

הדגמת שיפור זכויות שמש- מאת: פרופ' עדנה שביב, ד"ר גדי קפלוטו, ד"ר אברהם יזיאורו, ד"ר תמר בלייברג - הטכניון בחיפה

צוות המחקר לקח "בניין H" סטנדרטי של משרד השיכון בקריית גת והכפיל את אחוזי הבניה ע"י הוספת קומות מחושבת לפי חיתוכי קווי "זכויות השמש" . נוצרה "תספורת מדורגת" חיננית שמאפשרת לשמש החורף הנמוכה להגיע לדירות וגם לשטחים הציבוריים. התוצאה- על אף הכפלת אחוזי הבניה שופרו זכויות השמש לבניין ולסביבתו  ביחס לבניין הנמוך המקורי.
ב"סטודיו הסולאר" של פרופ' שביב בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון לומדים הסטודנטים לתת כבוד לכל טיפת שמש חורף. הפניית חלונות דרומית ושמירת "זכויות השמש" שלהם צריכים להשתלב בהרמוניה במכלול השיקולים הארכיטקטוניים.

פרופ' שביב: בנייה ירוקה שואפת לפגיעה מינימאלית בזכויות שמש החורף מרמת החדר הבודד ועד רמת השכונה והעיר, כולל דאגה למרחב הציבורי. מדרכה שזוכה לכמה שעות שמש בחורף תעניק איכות חיים משופרת לאין ערוך ממדרכה השרויה בצל כל היום."

דר' פוצ'טר:  בעיר מודיעין, שתוכננה מא' עד ת', הוחמצה הזדמנות פז לבניה ירוקה על מדרונות דרומיים המאפשרים יותר זכויות שמש בבניה צפופה. אדריכלים מפנים פתחים ללא התחשבות באקלים וזה עולה לנו באיכות חיים, בחשבונות חשמל מנופחים ובתרומה להתחממות הגלובלית.

צילם ד"ר עודד פוצ'טר - קולטי דוד שמש מוסתרים בעיר מודיעין

"בניה רוקה" נחשבת כיום הנשק הכלכלי מס1 במניעת התחממות גלובלית:
כ 50% מצריכת האנרגיה הלאומית מושקעת בחימום, קירור ותאורת בניינים שרובם זוללי אנרגיה לא יעילים.
ראש אגף כלכלה במשרד להגנת הסביבה, ניר קדמי, אמר כי בניה חדשה ירוקה יותר, ומכשירי חשמל ביתיים יעילים יוכלו לחסוך בעוד מספר שנים חשמל ביותר ממיליארד ש"ח לשנה ולמנוע הקמת יחידת כוח פחמית גדולה הגוזלת שטחי חוף יקרים ועלותה כ - 3 מיליארד$.

ירוק או ירוק כאילו?
"בנייה ירוקה" מסתמנת כביג ביזנס, אך התחום מלא בירוק כאילו. ממש עצוב" מפרשן אדריכל מומחה לשימור אנרגיה. "בתוכנית על אקולוגיה, של אושרת קוטלר, הראו וילה יפה שבנה בחור שהגיע מאוסטרליה, עם מערכת משוכללת לאגירת מי גשם, שזה באמת ירוק. אבל חלונות הענק הצפוניים בהם התגאה הבונה מתאימים לאוסטרליה- שם מסלול השמש עובר מעל אופק הצפון..

קיים תקן הישראלי בן שנתיים -  ת"י 5281 לבניה ירוקה. אבל אף אחד ממומחי הטכניון או שדה בוקר אינו חתום עליו וכולם סבורים שיש לשפרו בדחיפות.
" התקן החדש אמנם תורם ליצירת מודעות אך אינו מבוסס דיו על ממצאים כמותיים מוכחים מדעית." אומרת פרופ' בקר מהמחלקה להנדסת בניין, בטכניון . "קיים חשש שבניין יעיל אנרגטית יקבל לפי התקן ציון נמוך מבניין המתיימר להיות ירוק. לעומתו, תקן  5282 (ציון אנרגטי לבניינים) מבוסס על מחקרי טכניון עדכניים . "התקן הירוק" 5281 אמנם מפנה לתקן  5282 בנוגע לתפקוד תרמי (אקלימי)- אך באופן חלקי ובמשקל לא- ראוי. למשל עבור בידוד תרמי ברמה הגבוהה- החשוב ביותר לבניין ירוק- זוכים ב- 7 נק' בלבד בעוד שימוש בחומרים בעלי תו ירוק מזכה ב- 5 נקודות.
הדבר היוצר אי בהירות וכפילות שעלולה להטעות מתכננים ובונים. "

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.